top of page

לבחור בעצמי: איך שומרים על זכות הבחירה בזוגיות ואחרי קשר רעיל?

27 באוק׳
זמן קריאה 9 דקות
אישה עומדת מול מספר דלתות פתוחות המובילות לדרכים שונות, בגווני לבנדר ואור שקיעה - המחשה לזכות הבחירה, עצמאות אישית והיכולת לבחור בעצמי בתוך זוגיות ואחרי קשר רעיל.


יש ימים שמזכירים לנו כמה חשובה הזכות לבחור.

היום, כשאנחנו הולכים לקלפי כדי להשפיע על העתיד שלנו, אנחנו מדברים על חופש, על עצמאות ועל האפשרות להשמיע את הקול שלנו.

אבל יש בחירה אחת שאנחנו לא תמיד עוצרים לחשוב עליה.

הבחירה בעצמנו.


לא רק בהחלטות הגדולות של החיים.

גם בהחלטות הקטנות שאנחנו מקבלים בכל יום.

עם מי להיפגש. מה לומר. איך להתלבש. על מה להסכים. מתי לומר לא. איך להגיב כשמישהו פוגע בנו.

ולפעמים, דווקא בתוך מערכת היחסים הקרובה ביותר שלנו, אנחנו מתחילים לוותר על הבחירות האלה בלי לשים לב.


לא תמיד מתוך פחד. לפעמים מתוך אהבה, רצון להתחשב, להימנע מוויכוח או לשמור על הקשר.

עד שיום אחד אנחנו שואלים את עצמנו:

מתי הפסקתי לשאול מה אני רוצה?


אז איך יודעים אם אנחנו בוחרים מתוך רצון חופשי או מתוך פחד? איך מבדילים בין זוגיות בריאה לזוגיות רעילה? ואיך לומדים לבחור בעצמנו מחדש, גם אחרי שיצאנו ממערכת יחסים פוגענית?


מה המשמעות של לבחור בעצמי בתוך מערכת יחסים?

לבחור בעצמי לא אומר לחשוב רק על עצמי.

זה לא אומר להתעלם מהצרכים של בן או בת הזוג, לסרב לכל פשרה או לעשות תמיד רק מה שנוח לי.

המשמעות היא לזכור שגם בתוך מערכת יחסים זוגית, אני עדיין אדם נפרד.

יש לי רצונות, צרכים, מחשבות, רגשות וגבולות משלי.

אני יכולה לאהוב מישהו ועדיין לא להסכים איתו.

אני יכולה להתחשב בו ועדיין לבחור אחרת.

אני יכולה להקשיב למה שהוא מרגיש בלי לקחת אחריות על כל רגש שלו.

בזוגיות בריאה, שני אנשים בונים משהו משותף בלי שאחד מהם צריך להיעלם כדי שהקשר יצליח.

היכולת לבחור בעצמי אינה עומדת בניגוד לאהבה. היא חלק מהיכולת להיות בקשר בלי לאבד את עצמי.


איך מבדילים בין בחירה חופשית בזוגיות לבין ויתור על עצמי?

תארו לעצמכם שני זוגות.

בשני המקרים, אחד מבני הזוג רוצה לצאת בערב עם חברים והשני מעדיף שיישארו בבית.

בזוג הראשון מתפתחת שיחה.

אחד אומר שהוא מתגעגע ורוצה לבלות יחד. השני מסביר שהמפגש חשוב לו. הם אולי מתאכזבים, אולי מתפשרים, אבל לשניהם מותר להביע רצון שונה.

בזוג השני, אותה בקשה הופכת למבחן נאמנות.

״אם באמת היית אוהבת אותי, היית נשארת.״

״כנראה שהחברים שלך יותר חשובים ממני.״

אולי אחר כך מגיעים כעס, שתיקה או האשמות.

בפעם הבאה האדם כבר חושב פעמיים לפני שהוא קובע משהו.

ולאט לאט, הוא מפסיק לבחור.

לא כי הוא לא רוצה לצאת.

אלא כי המחיר הרגשי של הבחירה הפך גבוה מדי.


בזוגיות בריאה יש מקום לשתי בחירות

גם כשלא מסכימים, יש מקום לשיחה, להתחשבות הדדית ולגבולות אישיים.

אפשר לומר לא בלי לחשוש מהשפלה, מאיומים או מענישה.

אפשר לקבל החלטות משותפות בלי שאחד הצדדים מחזיק תמיד בזכות ההכרעה.


בזוגיות פוגענית הבחירה עלולה להפוך למקור לפחד

כשאחד מבני הזוג משתמש שוב ושוב באשמה, בהפחדה, במעקב או בשליטה כדי להשפיע על הבחירות של האחר, חופש הבחירה עלול להצטמצם.

לפעמים האדם עדיין יכול לבחור מבחינה מעשית, אבל הוא כבר יודע שלכל בחירה עצמאית עלול להיות מחיר.

וזה הבדל משמעותי.

השאלה היא לא רק אם מותר לי לבחור, אלא גם מה קורה כשאני בוחרת אחרת ממה שבן או בת הזוג רוצים.


מתי התחשבות בזוגיות הופכת לוויתור על עצמי?

בכל מערכת יחסים יש פשרות.

לפעמים אנחנו בוחרים לעשות משהו למען אדם שאנחנו אוהבים, גם אם זו לא האפשרות המועדפת עלינו.

זו לא בהכרח בעיה.

הקושי מתחיל כשהוויתור מפסיק להיות בחירה והופך לציפייה קבועה.

כשאני תמיד זו שמשנה תוכניות.

כשאני מוותר על קשרים חברתיים כדי לא לעורר כעס.

כשאני כבר לא מביעה דעה כי ממילא יגידו לי שאני מגזימה.

כשאני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קיבלתי החלטה בלי לחשוש מהתגובה של הצד השני.


אפשר לשאול את עצמנו שלוש שאלות:

  • האם אני יכולה לומר לא בלי לפחד מהתגובה?

  • האם גם הרצונות שלי מקבלים מקום בקשר?

  • האם אני בוחרת להתפשר, או מרגישה שאין לי אפשרות אחרת?

התשובות לא תמיד פשוטות.

אבל הן יכולות לעזור לזהות אם מדובר בהתחשבות הדדית או בדפוס שבו אחד הצדדים מצמצם את עצמו כדי לשמור על השקט.


למה קשה לבחור בעצמי בלי להרגיש אשמה?

לפעמים אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים, אבל מתקשים לבחור בזה.

אנחנו רוצים להציב גבול, אבל מפחדים לפגוע.

רוצים זמן לעצמנו, אבל מרגישים אנוכיים.

רוצים לשנות משהו בקשר, אבל חוששים מההשלכות.

תחושת אשמה יכולה להגיע ממקומות שונים.

אולי גדלנו עם המסר שאהבה פירושה ויתור.

אולי למדנו שתפקידנו לשמור על כולם מרוצים.

ואולי בתוך מערכת היחסים הנוכחית, כל ניסיון לבחור בעצמנו מלווה בביקורת, בהאשמות או בכעס.

חשוב להבחין בין שני מצבים.


לפעמים האשמה מזכירה לנו שפגענו במישהו ושכדאי לקחת אחריות.

אבל לפעמים אנחנו מרגישים אשמים רק משום שהעזנו לבחור משהו אחר ממה שמצפים מאיתנו.

לא כל תחושת אשמה היא סימן שעשינו משהו לא נכון.

לפעמים היא חלק מהקושי ללמוד שיש לנו זכות לרצונות ולגבולות משלנו.


האם אני יכולה לבחור איך להגיב למה שקורה לי?

אחת הבחירות המשמעותיות שאנחנו יכולים לפתח היא הבחירה בתגובה שלנו.

לא תמיד אנחנו שולטים במה שאחרים אומרים.

לא תמיד אנחנו יכולים למנוע אכזבה, ביקורת או אירועים בלתי צפויים.

אבל במצבים שבהם יש לנו מרחב בטוח לעצור ולחשוב, אנחנו יכולים ללמוד לבחור איך להגיב.

למשל, מישהו אומר משהו שפוגע בנו.

התגובה האוטומטית שלנו עשויה להיות להתגונן, לתקוף בחזרה, לשתוק או להתנצל גם כשלא עשינו דבר.


אבל לפעמים אפשר לעצור ולשאול:

מה אני מרגישה כרגע?

מה באמת חשוב לי לומר?

האם אני רוצה להגיב עכשיו, או לחכות עד שאהיה רגועה יותר?

האם השיחה הזאת מאפשרת לי להביע את עצמי בביטחון?

אולי אבחר לומר שהדברים פגעו בי.

אולי אבקש זמן לחשוב.

ואולי אבין שלא נכון לי להמשיך בשיחה באותו רגע.


אבל יש כאן הבחנה חשובה

במערכת יחסים שיש בה פחד, איומים או אלימות, לא תמיד אפשר לבחור בחופשיות כיצד להגיב.

לפעמים שתיקה, הסכמה או ניסיון להרגיע את הצד השני הם דרכי התמודדות שנועדו לשמור על הביטחון.

אין בכך חולשה או כישלון.

האחריות שלי לתגובה שלי אינה הופכת אותי לאחראית להתנהגות הפוגענית של אדם אחר.

בחירה אישית היא כלי לחיזוק העצמאות, לא סיבה להאשים את מי שנמצא במצב שבו אפשרויות הבחירה שלו מוגבלות.


איך מתחילים להחזיר לעצמנו את זכות הבחירה בתוך זוגיות?

לא תמיד צריך להתחיל בהחלטה גדולה.

לפעמים מתחילים בשאלה קטנה.

״מה אני באמת רוצה?״

זו שאלה פשוטה, אבל עבור מי שהתרגל להתאים את עצמו לאחרים, התשובה לא תמיד מגיעה מיד.

אפשר להתחיל לשים לב לבחירות היומיומיות.


האם אני באמת רוצה להסכים?

האם אני נמנעת מלומר משהו כי אני לא חושבת שהוא חשוב, או כי אני חוששת מהתגובה?

האם יש תחומים שבהם אני מרגישה חופשייה לבחור, ותחומים שבהם אני מרגישה שאין לי מקום?

אפשר גם להתייעץ עם אדם שסומכים עליו, לקרוא מידע מקצועי או לבקש תמיכה כדי להבין טוב יותר את הדינמיקה בקשר.


אם קיימים סימנים לשליטה, איומים או אלימות, חשוב לא לנסות להציב גבולות באופן שעלול לסכן אותך. במצבים כאלה כדאי לבחון צעדים יחד עם גורם מקצועי מתאים.

המטרה אינה להוכיח עצמאות בכל מחיר.

המטרה היא להרחיב בהדרגה את האפשרויות שלך, תוך שמירה על הביטחון שלך.


הבחירה להישאר או לעזוב: למה היא לא תמיד פשוטה?

אחת השאלות שאנשים שואלים על מערכות יחסים פוגעניות היא:

״אם כל כך רע, למה לא פשוט עוזבים?״

אבל השאלה הזאת מתעלמת מהמורכבות של הבחירה.


אדם יכול להבין שהקשר פוגע בו ועדיין לא להיות מוכן לעזוב.

הוא יכול לאהוב את בן הזוג ולפחד ממנו בו־זמנית.

הוא יכול לדאוג לילדים, למצב הכלכלי, למקום המגורים או לתגובה שתגיע בעקבות הפרידה.

לפעמים יש גם תקווה אמיתית שמשהו ישתנה.

ולפעמים הסיכון דווקא גדל כאשר מנסים לצאת מהקשר.


לכן הבחירה אינה תמיד בין להישאר לבין לעזוב עכשיו.

לפעמים הבחירה הראשונה היא ללמוד.

לפעמים לשתף אדם בטוח.

לפעמים לבדוק זכויות.

לפעמים להתחיל לתכנן.

ולפעמים לבקש עזרה כדי להבין כיצד אפשר לפעול בלי להגדיל את הסיכון.

לבחור בעצמי לא תמיד אומר לעזוב היום. לפעמים זה אומר להתחיל לבנות לעצמי אפשרויות שלא ידעתי שקיימות.


ואחרי שיצאתי מקשר רעיל - איך לומדים לבחור בעצמי מחדש?

אנחנו נוטים לחשוב שברגע שיוצאים ממערכת יחסים פוגענית, החופש חוזר מיד.

אבל לפעמים דווקא אחרי היציאה מתחיל שלב חדש של התמודדות.

פתאום אין מישהו שצריך לקבל את אישורו.

אין צורך להתאים כל החלטה לרצונות שלו.

ועדיין, הבחירה יכולה להרגיש קשה.

תארי לעצמך אישה שבמשך שנים שמעה שהיא לא יודעת לנהל כסף.

עכשיו היא חיה לבד וצריכה לקבל החלטות כלכליות.

למרות שיש לה אפשרות לבחור, היא חוששת לטעות.

או גבר שבמשך שנים ספג ביקורת על החברים שלו.

הקשר הסתיים, אבל כשהוא מקבל הזמנה לצאת, הוא עדיין מרגיש צורך להסביר לאן הוא הולך ועם מי.

הקשר אולי נגמר.

אבל ההרגלים שנוצרו בתוכו לא תמיד נעלמים באותו רגע.


לבחור מחדש לא אומר לדעת מיד מה נכון לי

אחרי קשר פוגעני אפשר להרגיש בלבול.

מה אני אוהבת?

מה באמת חשוב לי?

מה אני רוצה לעשות עכשיו?


אלה שאלות שאולי לא הייתה אפשרות לשאול במשך הרבה זמן.

אין צורך למצוא את כל התשובות בבת אחת.

אפשר להתחיל בבחירות קטנות.


לבחור איך לבלות אחר צהריים פנוי.

לבחור עם מי להיות בקשר.

לבחור תחביב.

לבחור לבקש עזרה.

לבחור לא להיכנס כרגע למערכת יחסים חדשה.

או לבחור להכיר מישהו, בקצב שמתאים לי.

כל בחירה כזאת יכולה להיות חלק מהדרך לבנייה מחודשת של תחושת המסוגלות.


איך מחזירים ביטחון עצמי ואת היכולת לקבל החלטות אחרי קשר פוגעני?

אחרי תקופה שבה הבחירות שלנו הוטלו בספק, לפעמים אנחנו מתחילים לפקפק בעצמנו גם כשאיש כבר לא מבקר אותנו.

כדי לחזק מחדש את תחושת המסוגלות, אפשר להתנסות בכמה צעדים.


להתחיל בהחלטות קטנות

לא חייבים להתחיל בשינוי קריירה, מעבר דירה או מערכת יחסים חדשה.

אפשר לבחור משהו קטן ולהקשיב למה שמרגישים בעקבותיו.

המטרה אינה לקבל תמיד את ההחלטה הנכונה.

המטרה היא ללמוד שאפשר לקבל החלטות, להתמודד עם התוצאות ולשנות כיוון כשצריך.


להפריד בין טעות לבין כישלון אישי

לפעמים אנחנו נמנעים מבחירה משום שאנחנו מפחדים לטעות.

אבל גם אנשים בטוחים בעצמם מקבלים החלטות שלא תמיד מצליחות.

טעות אינה הוכחה לכך שאי אפשר לסמוך על עצמנו.

היא חלק מהחיים ומהלמידה.


להכיר מחדש את הרצונות שלנו

אפשר לשאול:

מה אהבתי לעשות לפני הקשר?

על אילו דברים ויתרתי?

מה מסקרן אותי היום?

לא חייבים לחזור להיות בדיוק האדם שהיינו פעם.

אפשר גם לגלות מי אנחנו רוצים להיות עכשיו.


לבחור מי נמצא סביבנו

לאנשים שסביבנו יש השפעה על תחושת הביטחון שלנו.

קשרים שבהם אפשר לדבר בחופשיות, לטעות, לשנות דעה ולהציב גבולות יכולים לעזור לבנות מחדש אמון בעצמנו ובאחרים.


לאפשר לעצמנו לקבל תמיכה

עצמאות אינה אומרת שצריך לעשות הכול לבד.

לפעמים אחת הבחירות החשובות ביותר היא דווקא לבחור להיעזר במישהו.

בטיפול, בקבוצת תמיכה, באדם קרוב או במידע מקצועי.

לבקש עזרה זו גם בחירה.


האם לבחור בעצמי זה להיות אנוכית?

לא.

יש הבדל בין לדאוג לעצמי לבין להתעלם מאחרים.

אפשר להתחשב ברגשות של בן או בת הזוג בלי לוותר על כל צורך אישי.

אפשר להיות הורה מסור ועדיין להזדקק לזמן לעצמך.

אפשר לאהוב את המשפחה ועדיין להציב גבולות.

אפשר לבחור במה שטוב לך גם כשלא כולם מסכימים.

בחירה בעצמי אינה מבטיחה שאף אחד לא יתאכזב.

אבל אכזבה של אדם אחר אינה בהכרח סימן לכך שהבחירה שלי לא לגיטימית.

הדבר החשוב הוא לבחון את הבחירות שלנו מתוך אחריות, כבוד לעצמנו ולאחרים, והבנה של ההשלכות.


שאלות נפוצות על בחירה עצמית ועצמאות בזוגיות


איך לבחור בעצמי בלי להרגיש אשמה?

אפשר להתחיל בהבחנה בין פגיעה אמיתית באחר לבין מצב שבו מישהו פשוט מאוכזב מהבחירה שלנו. כדאי לבדוק מה חשוב לנו, אילו גבולות אנחנו צריכים ומה עומד מאחורי תחושת האשמה. לא תמיד האשמה נעלמת מיד, אבל אפשר ללמוד לקבל החלטות גם בלי לתת לה לנהל אותנו.


איך יודעים אם אני מאבדת את עצמי בזוגיות?

סימנים אפשריים כוללים ויתור קבוע על רצונות אישיים, התרחקות מחברים, פחד להביע דעה, צורך באישור לכל החלטה או תחושה שכבר לא ברור לך מה את רוצה. חשוב לבחון אם מדובר בפשרות הדדיות או בדפוס שבו הצרכים שלך נדחקים שוב ושוב הצידה.


מה ההבדל בין זוגיות בריאה לזוגיות רעילה מבחינת חופש הבחירה?

בזוגיות בריאה יש מקום לרצונות, לגבולות ולהחלטות של שני הצדדים, גם כשיש חילוקי דעות. בזוגיות פוגענית אחד הצדדים עלול להשתמש בפחד, באשמה, באיומים או בשליטה כדי להגביל את הבחירות של האחר.


האם מותר לי לבחור בעצמי גם כשבן הזוג לא מסכים?

כן. חילוקי דעות הם חלק טבעי מזוגיות. מותר לכל אדם להחזיק ברצונות, בדעות ובגבולות משלו. עם זאת, כאשר קיימים איומים או חשש לאלימות, חשוב לשקול כיצד לפעול באופן בטוח ולהיעזר בגורם מקצועי.


איך לומדים לקבל החלטות אחרי קשר רעיל?

אפשר להתחיל בהחלטות קטנות, לזהות מחדש רצונות אישיים, להיעזר באנשים תומכים ולזכור שטעויות הן חלק מתהליך הלמידה. אחרי קשר פוגעני, בניית תחושת המסוגלות עשויה לקחת זמן, ואין צורך למהר.


האם אני יכולה לבחור איך להגיב כשמישהו פוגע בי?

לפעמים כן. אפשר ללמוד לזהות רגשות, לעצור לפני תגובה ולבחור כיצד ומתי להגיב. אבל במצבים של פחד, איום או אלימות, מרחב הבחירה עלול להיות מוגבל. האחריות לפגיעה נשארת אצל מי שפוגע, גם אם האדם שנפגע הגיב בשתיקה, בהסכמה או בניסיון להרגיע.


האם לבחור בעצמי אומר שאני צריכה להיפרד?

לא בהכרח. לבחור בעצמך יכול להיות גם ללמוד על הקשר, לזהות צרכים, לבקש תמיכה או לבדוק אפשרויות. אם מדובר במערכת יחסים פוגענית, חשוב לבחון את הצעדים הבאים בהתאם לביטחון ולנסיבות האישיות.


הבחירה שלי לא מתחילה ונגמרת בהחלטה אחת

אנחנו רגילים לחשוב על בחירות כרגעים גדולים.

לבחור בן זוג.

לבחור להישאר.

לבחור לעזוב.

לבחור להתחיל מחדש.

אבל החיים שלנו מורכבים גם מאלפי בחירות קטנות.


לבחור להקשיב לעצמי.

לבחור לא להתעלם מתחושה שמטרידה אותי.

לבחור לשאול שאלה.

לבחור לבקש עזרה.

לבחור איך להגיב, כשיש לי אפשרות לעשות זאת בבטחה.

לבחור לתת לעצמי זמן.

לבחור לא לוותר על הקול שלי.

ולפעמים גם לבחור להכיר בכך שכרגע אני לא יודעת מה לעשות, ושמותר לי ללמוד לפני שאני מחליטה.


זכות הבחירה אינה אומרת שתמיד יש לנו שליטה על מה שקורה. היא מזכירה לנו שגם בתוך מציאות מורכבת, אפשר לחפש את המקום שבו יש לנו אפשרות להשפיע על הדרך שלנו.


אז מה את בוחרת היום?

ביום שבו אנחנו מדברים על הזכות לבחור את העתיד שלנו, אולי כדאי לשאול גם שאלה אישית יותר.

לא מה אחרים מצפים ממני לבחור.

לא מה יגרום לכולם להיות מרוצים.

אלא מה נכון לי.

אולי זו בחירה קטנה.

אולי זו החלטה שעוד לא הבשילה.

ואולי זו רק ההבנה שיש לי רצונות, צרכים וקול משלי.


אני לא תמיד יכולה לבחור מה יקרה לי. אבל אני יכולה ללמוד לזהות מה נמצא בידיים שלי, לבחור את הצעד הבא כשאפשר, ולבנות בהדרגה חיים שיש בהם יותר מקום גם לי.

וזו בחירה ששווה לחזור אליה, לא רק ביום הבחירות.

אלא בכל יום מחדש.


לא חייבים לדעת עכשיו מה הצעד הבא

ב״הקול שלך - הבית לשינוי״ אנחנו מאמינים ששינוי מתחיל בהבנה.

לפני החלטה גדולה, אפשר ללמוד לזהות דפוסים, להבין את הזכויות שלנו, לשמוע קולות של אנשים שעברו דרך דומה ולהכיר אפשרויות שלא תמיד ידענו שקיימות.


באפליקציית ״הקול שלך״ תמצאו מאמרים, מדריכים, תכנים מקצועיים, קהילה וכלים שיכולים לעזור לכם להבין את המקום שבו אתם נמצאים ולבחור את הדרך קדימה בקצב שלכם.



המאמר נכתב בלשון נקבה בחלקו מטעמי נוחות, אך פונה לכל המגדרים.

המידע במאמר נועד להרחבת הידע ואינו מחליף טיפול, ייעוץ מקצועי או הערכת סיכון אישית. במצבים של אלימות, איומים או חשש לפגיעה, מומלץ לפנות לגורמי סיוע מתאימים. בישראל ניתן לפנות למוקד הרווחה 118, ובסכנה מיידית למשטרה בטלפון 100.

תגובות

דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים

הוספת דירוג
bottom of page