top of page

כשהאלימות בבית יוצאת איתך החוצה: איך קשר פוגעני משפיע על העבודה ועל החיים?

9 בנוב׳
זמן קריאה 10 דקות
אישה נראית מודאגת במהלך ישיבת עבודה, כשהטלפון שלה מציג עשרות הודעות ושיחות שלא נענו - המחשה להשפעת אלימות רגשית ושליטה בזוגיות על התפקוד בעבודה.

היא יוצאת מהבית בשמונה בבוקר.

מגיעה למשרד, מכינה קפה, עונה למיילים ומחייכת לעמיתים.

אף אחד לא יודע שלפני שיצאה היא כבר הספיקה להתמודד עם ויכוח, האשמות ושאלות על מה היא מתכננת לעשות היום.

באמצע ישיבה הטלפון שלה רוטט.

הודעה אחת.

ואז עוד אחת.

״למה את לא עונה?״

״עם מי את?״

״אני רואה שאת מחוברת.״

היא מנסה להתרכז במה שאומרים בחדר, אבל חלק ממנה כבר עסוק בשאלה מה יקרה כשתחזור הביתה.

מבחוץ הכול נראה רגיל.

מבפנים היא דרוכה.


וזה בדיוק אחד הדברים שלא תמיד מבינים על אלימות במשפחה.

האלימות יכולה להתרחש בתוך הבית, אבל ההשפעות שלה לא נעצרות בדלת הכניסה.

הן יכולות ללוות אותנו לעבודה, לפגוע בריכוז, להשפיע על קשרים חברתיים, לערער את הביטחון העצמי ולשנות את הדרך שבה אנחנו מתנהלים בעולם.


אז איך מזהים שהקשר הזוגי משפיע על תחומי חיים נוספים? למה זה קורה? ומה אפשר לעשות כדי להתחיל להחזיר לעצמנו תחושת ביטחון ועצמאות?


איך אלימות במשפחה משפיעה על החיים מחוץ לבית?

אלימות במשפחה אינה מתבטאת רק בפגיעה פיזית.

היא יכולה לכלול גם אלימות רגשית ונפשית, איומים, השפלות, שליטה כלכלית, בידוד חברתי, מעקב דיגיטלי והתנהגויות שנועדו להגביל את החופש והעצמאות של אדם אחר.

כאשר אדם חי לאורך זמן במערכת יחסים שבה הוא חושש מתגובה, מביקורת או מענישה, ההשפעה יכולה להימשך גם כשהוא נמצא פיזית רחוק מבן או בת הזוג.

הגוף אולי נמצא בעבודה.

אבל המחשבות עדיין בבית.


לפעמים האדם עסוק בניסיון לצפות את התגובה הבאה, להימנע מעימות או לוודא שלא עשה משהו שעלול לעורר כעס.

במקרים אחרים, בן או בת הזוג ממשיכים להפעיל שליטה מרחוק באמצעות הודעות, שיחות, מעקב אחר מיקום או דרישה לדיווחים.


לכן חשוב להבין:

ההשפעה של קשר פוגעני אינה נמדדת רק במה שקורה בזמן העימות עצמו, אלא גם באופן שבו האדם נאלץ להתנהל בין העימותים.


איך אלימות רגשית בזוגיות משפיעה על התפקוד בעבודה?

מקום העבודה עשוי להיראות כמו מרחב נפרד מהחיים האישיים.

אבל כשאדם מתמודד עם פחד, לחץ או שליטה בבית, לא תמיד אפשר להשאיר את התחושות האלה מאחור.


1. קושי להתרכז ולקבל החלטות

תארו לעצמכם עובדת שצריכה להכין מצגת חשובה.

היא יודעת את החומר. היא מקצועית. היא מסוגלת לבצע את המשימה.

אבל במהלך היום היא בודקת שוב ושוב את הטלפון.

היא חוששת לפספס הודעה.

מתקשה להתרכז.

חוזרת לקרוא את אותה פסקה כמה פעמים.

זה לא בהכרח מעיד על חוסר מקצועיות.

לפעמים הקושי קשור לעומס רגשי מתמשך.

כאשר חלק גדול מהקשב מופנה לניסיון להישאר בטוחים או למנוע עימות, עלול להישאר פחות מרחב נפשי למשימות אחרות.


2. פגיעה בביטחון העצמי המקצועי

אדם ששומע בבית שוב ושוב שהוא לא מספיק טוב, לא מבין, מגזים או לא מסוגל להסתדר לבד, עלול להתחיל להאמין למסרים האלה.

גם אם בעבודה הוא מוערך ומצליח.

למשל, גבר שמנהל צוות ומקבל החלטות מורכבות מדי יום, אבל בבית שומע באופן קבוע שהוא חסר יכולת ושבלעדיה לא יסתדר.

עם הזמן הוא עשוי להתחיל לפקפק גם בהחלטות מקצועיות שבעבר קיבל בביטחון.

לא כל ירידה בביטחון העצמי קשורה לקשר זוגי, אבל ביקורת והשפלה מתמשכות בהחלט עלולות להשפיע על האופן שבו אדם תופס את עצמו.


3. היעדרויות, איחורים ושינויים בשגרת העבודה

לפעמים ההשפעה מתבטאת בקושי להגיע בזמן, בהיעדרויות חוזרות או בביטול פגישות.

ייתכן שהאדם לא ישן היטב בלילה.

ייתכן שהוא נאלץ להתמודד עם משבר בבית.

ולפעמים בן או בת הזוג מפריעים לו לצאת לעבודה, להשתמש ברכב או להגיע לפגישה חשובה.

חשוב לזכור שאיחורים והיעדרויות יכולים לנבוע מסיבות רבות. הם אינם הוכחה לאלימות, אבל כשהם מופיעים לצד סימנים נוספים, כדאי להתייחס אליהם ברגישות.


4. מעקב ושליטה במהלך יום העבודה

לפעמים האלימות אינה רק משהו שהאדם נושא איתו מהבית.

היא ממשיכה בזמן אמת.

שיחות בלתי פוסקות.

דרישה לשלוח תמונות.

בדיקה של המיקום.

כעס כשאי אפשר לענות מיד.

במקרים מסוימים בן או בת הזוג אף מגיעים למקום העבודה, יוצרים קשר עם עמיתים או מנסים להשפיע על סדר היום המקצועי.

כאן חשוב להבחין בין קשר זוגי רגיל לבין דפוס שבו תקשורת משמשת למעקב, להפחדה או להגבלת עצמאות.


איך קשר פוגעני יכול לפגוע בעצמאות הכלכלית?

עבודה היא לא רק מקור הכנסה.

עבור אנשים רבים היא גם מקור לעצמאות, לביטחון, לזהות אישית ולקשרים חברתיים.

לכן פגיעה ביכולת לעבוד יכולה להשפיע על תחומים רבים בחיים.

אלימות כלכלית יכולה להתבטא, בין היתר, במניעת גישה לכסף, בשליטה בחשבונות, בהגבלת אפשרויות תעסוקה או בפגיעה מכוונת ביכולת להתפרנס.


לדוגמה:

אישה עצמאית רוצה להרחיב את העסק שלה, אבל בן הזוג מתנגד לכך שתיפגש עם לקוחות גברים.

גבר מקבל הצעת עבודה חדשה, אבל בת הזוג מאיימת שתפגע בקשר שלו עם הילדים אם יקבל אותה.

אישה רוצה ללמוד מקצוע, אבל בן הזוג מסרב לאפשר שימוש בכסף המשותף ומבהיר שאין לה צורך בקריירה משלה.


במקרים כאלה, הבעיה אינה רק חילוקי דעות על עבודה או כסף.

היא עשויה להיות קשורה לשאלה מי מחזיק בכוח לקבל החלטות ומי נאלץ לוותר על עצמאותו.

כאשר אדם מאבד את היכולת להתפרנס באופן עצמאי, גם האפשרויות שלו לקבל החלטות לגבי עתידו עלולות להצטמצם.

לכן הקשר בין אלימות במשפחה לבין עולם העבודה הוא לא רק רגשי.

לעיתים הוא גם כלכלי ומעשי.


ומה קורה לעצמאיות ולבעלי עסקים שנמצאים בקשר פוגעני?

כשאנחנו חושבים על השפעת אלימות במשפחה על העבודה, קל לדמיין עובד או עובדת בארגון.

אבל גם בעלי עסקים ועצמאיים עלולים לחוות פגיעה משמעותית.

אצלם הגבול בין החיים האישיים לעסק לעיתים מטושטש יותר.

בן או בת זוג שתלטניים יכולים להתערב בשעות העבודה, בקשרים עם לקוחות, בהוצאות העסקיות או בהחלטות מקצועיות.


למשל:

בעלת עסק שמפסיקה להשתתף באירועי נטוורקינג משום שכל יציאה כזאת מובילה לריב בבית.

עצמאי שמוותר על פרויקט חדש כי הוא חושש מהתגובה של בת הזוג לשעות העבודה הנוספות.

אדם שמתקשה להפריד בין הכנסות העסק לכספים שבן או בת הזוג שולטים בהם.

לפעמים מבחוץ זה נראה כמו עסק שלא מצליח להתפתח.

אבל מאחורי הקלעים עשויה להיות מציאות שבה היכולת לפעול בחופשיות מוגבלת.


לא כל קושי עסקי קשור למערכת יחסים פוגענית. אבל כשקיימת שליטה בזוגיות, חשוב לבדוק גם כיצד היא משפיעה על האפשרות לעבוד, להתפתח ולהתפרנס.


למה אנשים שנמצאים בקשר רעיל מתרחקים מחברים ומשפחה?

ההשפעה של מערכת יחסים פוגענית לא נעצרת במקום העבודה.

לפעמים היא ניכרת דווקא בקשרים עם האנשים הקרובים ביותר.

חברה שמפסיקה להגיע למפגשים.

אח שכבר לא מתקשר כמו פעם.

אישה שתמיד מוצאת סיבה לבטל ברגע האחרון.

גבר שמתרחק מהמשפחה ומעדיף שלא לשתף במה שקורה בבית.

מבחוץ ההתנהגות יכולה להיראות כמו חוסר עניין.

אבל לפעמים מאחוריה מסתתר משהו אחר.


בידוד חברתי יכול להתפתח בהדרגה

לא תמיד בן או בת הזוג אומרים במפורש שאסור להיפגש עם חברים.

לפעמים כל מפגש הופך למקור למתח.

"למה את צריכה אותה?"

"החברים שלך מסיתים אותך נגדי."

"אם תלך אליהם, אל תצפה שאחכה לך."

עם הזמן האדם עשוי להתחיל לבטל תוכניות כדי להימנע מהעימות הבא.

ולפעמים הוא פשוט מותש מכדי להסביר שוב למה הוא לא מגיע.


לפעמים קשה לספר מה באמת קורה

יש אנשים שחוששים שלא יאמינו להם.

אחרים מתביישים, חוששים מתגובת הסביבה או עדיין מנסים להבין בעצמם את מערכת היחסים.

יש גם מי שלא רוצים שידברו בצורה שלילית על בן או בת הזוג שלהם.

לכן לא תמיד נכון לפרש התרחקות חברתית כחוסר רצון בקשר.

לפעמים דווקא שמירה על נוכחות רגועה, בלי לחץ ובלי שיפוטיות, יכולה להיות משמעותית.


איך אלימות בבית משפיעה על ההורות ועל הילדים?

כאשר יש מתח, פחד או אלימות בבית, ההשפעה עשויה להגיע גם לילדים.

ילדים לא חייבים להיות יעד ישיר לפגיעה כדי להיות מושפעים מהאווירה המשפחתית.

הם עשויים לשמוע עימותים, להבחין במתח בין ההורים או לשנות את ההתנהגות שלהם כדי לא לעורר תגובות.


לפעמים ילד מנסה להרגיע את אחד ההורים.

לפעמים הוא נמנע מלבקש דברים.

ולפעמים הוא מתחיל להרגיש אחראי לשמור על השקט בבית.

גם ההורה שחווה אלימות עלול להתקשות להיות פנוי רגשית כפי שהיה רוצה, במיוחד כאשר הוא חי תחת לחץ או פחד מתמשכים.


חשוב להדגיש:

הקושי של הורה שחווה אלימות אינו הופך אותו לאחראי לאלימות שמתרחשת בבית.

הדרך לסייע לילדים עוברת בהבנת המצב, בהגנה על ביטחונם ובמתן תמיכה מתאימה למשפחה.

במצבים שבהם קיים חשש לפגיעה בילדים, חשוב לפנות לגורמים מקצועיים מוסמכים.


איך יודעים שמערכת היחסים משפיעה על החיים שלי יותר ממה שחשבתי?

לפעמים קשה לזהות את ההשפעה, משום שהשינויים מתרחשים בהדרגה.

אפשר להתחיל לשאול את עצמנו כמה שאלות.


בעבודה

האם אני מתקשה להתרכז משום שאני חוששת ממה שקורה בבית?

האם אני מרגישה צורך להיות זמינה לבן או בת הזוג בכל רגע?

האם ויתרתי על הזדמנויות מקצועיות בגלל פחד מהתגובה שלהם?


בקשרים החברתיים

האם התרחקתי מאנשים שהיו חשובים לי?

האם אני מבטלת תוכניות כדי להימנע מוויכוחים?

האם אני חוששת לספר לאחרים מה באמת קורה בזוגיות?


בתחושת העצמאות

האם אני מרגישה חופשייה לקבל החלטות?

האם אני יכולה לומר לא בלי לחשוש מעונש, מאיום או מהשפלה?

האם אני עדיין עושה דברים שחשובים לי?


בתחושה הפנימית

האם אני דרוכה גם כשאני לא נמצאת ליד בן או בת הזוג?

האם אני עסוקה בניסיון לצפות את התגובה הבאה?

האם אני מרגישה שאני צריכה להתאים את עצמי כל הזמן כדי לשמור על השקט?


השאלות האלה אינן כלי אבחון.

קושי בריכוז, עייפות או התרחקות חברתית יכולים לנבוע גם מסיבות אחרות.

אבל אם כמה מהתחושות האלה מוכרות לך, במיוחד לצד התנהגויות של שליטה, פחד או השפלה, ייתכן שכדאי לבחון את הדינמיקה בקשר ולקבל תמיכה.


למה גם אחרי שיוצאים מהבית, הפחד יכול להישאר?

אחד הדברים המבלבלים במערכת יחסים פוגענית הוא שלפעמים אנחנו ממשיכים להגיב למה שלמדנו לצפות, גם כשהאדם שממנו אנחנו חוששים אינו נמצא לידנו.

למשל, אישה שבמשך שנים נדרשה להסביר כל הוצאה כספית עשויה להרגיש אשמה גם כשהיא קונה לעצמה משהו קטן.


גבר שספג ביקורת על כל החלטה עשוי להתקשות לבחור בעצמו גם כשהוא נמצא בעבודה, רחוק מהבית.

ואדם שהתרגל לבדוק כל הזמן את מצב הרוח של בן או בת הזוג עשוי להישאר דרוך גם בסביבה רגועה.

אלה יכולות להיות תגובות שנוצרו בתקופה של לחץ או איום מתמשך.

הן אינן מעידות בהכרח על חולשה או על חוסר יכולת.


חשוב גם לדעת שהשפעות כאלה יכולות להימשך לאחר סיום הקשר, ולעיתים נדרשים זמן ותמיכה כדי לבנות מחדש תחושת ביטחון.


מה קורה אחרי שיוצאים ממערכת יחסים פוגענית?

לפעמים הסביבה חושבת שברגע שאדם יצא מהקשר, הקושי הסתיים.

אבל היציאה יכולה להיות רק תחילתו של שלב חדש.

צריך לקבל החלטות.

להתמודד עם שינויים כלכליים.

לבנות שגרה.

לחדש קשרים חברתיים.

ולפעמים ללמוד מחדש לסמוך על שיקול הדעת האישי.


אדם יכול להיות בטוח יותר מבחינה פיזית, ועדיין להרגיש דרוך, עייף או חסר ביטחון.

לפעמים הוא ממשיך לחשוש מהתגובה של בן או בת הזוג לשעבר, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים, קשר כלכלי או תקשורת מתמשכת.

במקרים אחרים הוא מגלה שהקול הביקורתי ששמע במשך שנים עדיין מלווה אותו בהחלטות היומיומיות.

היציאה מהקשר משנה את המציאות החיצונית, אבל בניית תחושת החופש הפנימית יכולה להיות תהליך הדרגתי.

ולכן החלמה אינה רק להתרחק מהקשר הפוגעני.

היא גם להחזיר לעצמנו את האפשרות לבחור, לפעול, ליצור קשרים ולהרגיש בטוחים יותר בחיים שלנו.


איך מתחילים להחזיר לעצמנו תחושת ביטחון גם מחוץ לבית?

אין דרך אחת שמתאימה לכולם.

הצעדים הנכונים תלויים במצב, ברמת הסיכון, במשאבים הזמינים ובמה שהאדם מרגיש שהוא מסוגל לעשות כרגע.

אבל יש כמה כיוונים שיכולים לעזור.


1. לזהות את הקשר בין מה שקורה בבית למה שקורה בחוץ

לפעמים אנחנו מאשימים את עצמנו בכך שאנחנו פחות מרוכזים, פחות חברתיים או פחות בטוחים בעצמנו.

ההבנה שייתכן שיש קשר בין הקשיים האלה לבין המצב בבית יכולה לשנות את האופן שבו אנחנו מסתכלים על עצמנו.

במקום לשאול רק ״למה אני לא מצליחה לתפקד?״, אפשר לשאול גם ״עם איזה עומס אני מתמודדת?״


2. לבחור אדם בטוח שאפשר לדבר איתו

לא חייבים לשתף את כולם.

לפעמים מספיק אדם אחד שמקשיב בלי לשפוט, בלי ללחוץ ובלי לנסות להחליט במקומנו.

זו יכולה להיות חברה, קרוב משפחה או אשת מקצוע.

אם בן או בת הזוג עוקבים אחר התקשורת שלך, חשוב לבחור דרך בטוחה ליצירת קשר.


3. לבדוק אילו אפשרויות תמיכה קיימות

אפשר לקבל מידע על זכויות, סיוע רגשי, תמיכה כלכלית וגורמי טיפול.

גם אם עדיין לא החלטת מה לעשות בקשר, מותר לך לבקש מידע.

לא צריך להגיע עם החלטה סופית כדי להתייעץ.


4. לבחון את המצב התעסוקתי והכלכלי

אם הקשר משפיע על העבודה או על האפשרות להתפרנס, כדאי לבדוק אילו משאבים ותמיכות זמינים.

במקרים מסוימים אפשר להיעזר בגורמי רווחה, בייעוץ משפטי או באדם מתאים במקום העבודה.

אין חובה לחשוף פרטים אישיים לכל המעסיקים או העמיתים, וחשוב לשקול את השלכות השיתוף על הפרטיות והביטחון.


5. לא למהר לעימות שעלול לסכן אותך

כאשר קיימים איומים, מעקב או שליטה משמעותית, ניסיון לשנות את הדינמיקה באופן חד עלול לגרום להסלמה.

לכן לא תמיד נכון פשוט להכריז על גבולות חדשים, להפסיק לענות להודעות או לשנות סיסמאות בלי לחשוב על ההשלכות.

במצבים כאלה מומלץ לקבל ייעוץ מגורם מקצועי המתמחה באלימות במשפחה ולבחון תכנון בטיחות מותאם.


6. לזכור שהחלמה אינה תחרות

יש מי שמצליחים לחזור לשגרה במהירות יחסית.

אחרים זקוקים ליותר זמן.

יש ימים שבהם מרגישים חזקים ועצמאיים, וימים שבהם הביטחון מתערער שוב.

זה לא אומר שהתהליך נכשל.

אפשר להתקדם גם בצעדים קטנים.


איך אפשר לעזור למישהו שהאלימות בבית משפיעה על העבודה או על החיים שלו?

לפעמים אנחנו מזהים שינוי אצל אדם קרוב.

הוא פחות זמין.

נראה דרוך.

מתנצל הרבה.

נמנע ממפגשים.

או מקבל שוב ושוב שיחות שנראות מלחיצות.

לא כדאי למהר להסיק שמדובר באלימות במשפחה.

אבל אפשר לפתוח פתח לשיחה.


למשל:

״שמתי לב שאת נראית מוטרדת לאחרונה. אם תרצי לדבר, אני כאן.״

או:

״אני רואה שעוברת עליך תקופה לא פשוטה. יש משהו שיכול לעזור?״

אם האדם משתף שהוא חווה התנהגות פוגענית, חשוב להקשיב, להתייחס לדבריו ברצינות ולכבד את הקצב שלו.


לא להאשים אותו בכך שהוא נשאר בקשר.

לא ללחוץ עליו להיפרד מיד.

לא ליצור קשר עם בן או בת הזוג הפוגעים כדי "לסדר את העניינים".

ולא לשתף אחרים במידע בלי לשקול את הסכמת האדם ואת בטיחותו, למעט מצבים שבהם חלות חובות דיווח או נדרשת פעולה להגנה מפני סכנה.

לפעמים הדבר המשמעותי ביותר הוא להיות אדם שאפשר לפנות אליו בלי לחשוש משיפוטיות.


שאלות נפוצות על השפעת אלימות במשפחה על העבודה והחיים

האם אלימות רגשית בזוגיות יכולה להשפיע על התפקוד בעבודה?

כן. אלימות רגשית, איומים ושליטה מתמשכת עלולים להיות קשורים לדריכות, לקשיי ריכוז, לעייפות ולפגיעה בביטחון העצמי. לעיתים יש גם הפרעה ישירה לעבודה באמצעות מעקב, שיחות חוזרות או הגבלת אפשרויות תעסוקה.


למה קשה לי להתרכז בעבודה כשיש בעיות בזוגיות?

מתח רגשי מתמשך יכול להקשות על ריכוז, זיכרון וקבלת החלטות. כשאדם חושש מהתגובה של בן או בת הזוג או עסוק בניסיון למנוע עימות, חלק מהקשב שלו עשוי להיות מופנה לכך גם בזמן העבודה. עם זאת, לקשיי ריכוז יכולות להיות סיבות נוספות.


האם בן זוג שמפריע לי לעבוד מפעיל אלימות כלכלית?

הפרעה מכוונת וחוזרת לעבודה, מניעת יציאה לעבודה או הגבלת היכולת להתפרנס עשויות להיות ביטויים של אלימות כלכלית או שליטה כפייתית. חשוב לבחון את הדפוס, ההקשר וההשפעה על העצמאות שלך.


למה אני מתרחקת מחברים כשאני בקשר רעיל?

לפעמים ההתרחקות נובעת מבידוד שמפעיל בן הזוג, מחשש לעימותים, מבושה, מעייפות רגשית או מקושי להסביר לאחרים מה קורה. לא כל התרחקות חברתית מעידה על קשר פוגעני, אבל כשהיא קשורה לפחד או לשליטה, כדאי להתייחס אליה.


האם גם גברים חווים השפעה של אלימות בזוגיות על העבודה?

כן. גברים יכולים לחוות אלימות רגשית, כלכלית או פיזית, וההשפעות עשויות להגיע גם לעבודה, לקשרים חברתיים ולתחושת הביטחון העצמי. אלימות בזוגיות אינה מוגבלת למגדר אחד.


האם ההשפעות של קשר פוגעני ממשיכות גם אחרי הפרידה?

לפעמים כן. דריכות, פחד, קושי בקבלת החלטות ופגיעה בביטחון העצמי יכולים להימשך לאחר סיום הקשר. תמיכה מקצועית וסביבה בטוחה עשויות לסייע בתהליך ההחלמה.


איך אפשר לעזור לעובדת או לעובד שחווים אלימות בבית?

אפשר לפנות בפרטיות, להביע דאגה בלי להניח הנחות, להקשיב ולשאול איזו עזרה תהיה מועילה ובטוחה. חשוב לכבד פרטיות, לא להתעמת עם בן או בת הזוג ולא ללחוץ על האדם לקבל החלטות שאינו מוכן להן.


איפה אפשר לקבל עזרה בישראל?

אם אתם חווים אלימות רגשית, פיזית, כלכלית או שליטה בתוך מערכת יחסים, אפשר לפנות לגורמי סיוע מקצועיים גם אם עדיין אינכם בטוחים כיצד להגדיר את המצב.

בישראל ניתן לפנות למוקד משרד הרווחה והביטחון החברתי בטלפון 118, לקבלת מידע, הכוונה וסיוע.

במקרה של סכנה מיידית יש לפנות למשטרה בטלפון 100.

באתר ״הקול שלך - הבית לשינוי״ תמצאו גם מידע על מערכות יחסים פוגעניות, זכויות, ארגוני סיוע וכלים להתמודדות ולהחלמה.


האלימות אולי מתחילה בבית. אבל גם הדרך לשינוי יכולה להתחיל מחוץ לו.

לפעמים אנחנו חושבים על אלימות במשפחה כעל משהו שקורה מאחורי דלת סגורה.

אבל ההשפעות שלה יכולות להופיע בכל מקום.

בישיבה בעבודה.

בשיחה עם חברה.

בהחלטה כלכלית.

במפגש משפחתי.


ברגע שבו אנחנו רוצים לומר משהו, אבל בוחרים לשתוק כי התרגלנו לחשוש מהתגובה.

ולפעמים דווקא מחוץ לבית אנחנו מתחילים לזהות שמשהו לא נכון.

כשמישהו שואל לשלומנו ואנחנו לא יודעים מה לענות.

כשאנחנו מגלים כמה קשה לנו לקבל החלטה פשוטה.

כשאנחנו מבינים שהפחד מלווה אותנו גם במקומות שבהם בן או בת הזוג אינם נמצאים.


ההבנה הזאת לא מחייבת החלטה מיידית.

אבל היא יכולה להיות התחלה.

התחלה של בירור.

של שיחה.

של בקשת עזרה.

של היכרות עם האפשרויות שלנו.

כי אלימות במשפחה לא תמיד נשארת בבית. וגם הזכות לחיים בטוחים, לעצמאות ולבחירה לא אמורה להיעצר בפתח הדלת.


ממשיכים את הדרך עם "הקול שלך"

ב״הקול שלך - הבית לשינוי״ אנחנו עוסקים בדינמיקות רעילות ופוגעניות, בהבנת דפוסים, בזכויות, בהתמודדות ובהחלמה.

באפליקציה ובספריית המידע שלנו תוכלו למצוא מאמרים, מדריכים, תכנים מקצועיים וקהילה שיכולים לעזור להבין את מה שקורה ולבחון את הדרך קדימה.

לא צריך לדעת כבר עכשיו מה הצעד הבא.

אפשר להתחיל בללמוד, לשאול ולהכיר את האפשרויות.



המאמר מנוסח בחלקו בלשון נקבה מטעמי נוחות, אך פונה לכל המגדרים.

*המידע במאמר נועד להרחבת הידע ואינו מהווה אבחון או תחליף לייעוץ רפואי, טיפולי או משפטי. במצבי אלימות, מעקב או חשש להסלמה, מומלץ לפנות לגורמי סיוע מקצועיים ולבחון צעדים בהתאם לביטחון.

תגובות

דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים

הוספת דירוג
bottom of page