top of page

למה חוזרים למערכת יחסים פוגענית? מעגל האלימות, התקשרות טראומטית והתקווה שהפעם יהיה אחרת

לפני יומיים (2)
זמן קריאה 10 דקות
שתי ידיים אוחזות זו בזו, כשחבלים סגולים כרוכים סביב פרקי כפות הידיים וקושרים ביניהן - המחשה להתקשרות טראומטית, תלות רגשית והקושי להשתחרר ממערכת יחסים פוגענית.

את זוכרת את הרגע שבו החלטת שזה נגמר.

את השיחה האחרונה. את המילים שפגעו. את הלילה שבו הבנת שאת לא יכולה להמשיך ככה.

אולי אפילו כבר עזבת.

סיפרת לחברה. התחלת להרגיש קצת יותר חופשייה. הבטחת לעצמך שהפעם לא תחזרי.

ואז מגיעה הודעה.

״אני מתגעגע אלייך.״

״הבנתי מה עשיתי.״

״אני מבטיח שהפעם הכול יהיה אחרת.״


ופתאום משהו בך מתערער.

את זוכרת את הרגעים הטובים. את הקרבה. את האדם שהתאהבת בו. את העתיד שדמיינתם יחד.

ואולי את שואלת את עצמך:

אם אני יודעת שהקשר הזה פגע בי, למה חלק ממני עדיין רוצה לחזור?


זו אחת השאלות המורכבות ביותר כשמדברים על מערכות יחסים פוגעניות ואלימות במשפחה.

כי מבחוץ, ההחלטה עשויה להיראות פשוטה.

אבל מבפנים יש רגשות, פחדים, תקווה, תלות, זיכרונות ולפעמים גם סכנה ממשית.

כדי להבין למה אנשים נשארים במערכת יחסים פוגענית או חוזרים אליה אחרי פרידה, צריך להכיר כמה דינמיקות: מעגל האלימות, התקשרות טראומטית, שליטה כפייתית והקושי להיפרד לא רק מאדם, אלא גם מהתקווה שהקשר יכול היה להיות אחר.


למה אנשים חוזרים למערכת יחסים פוגענית גם כשהם יודעים שהיא פוגעת בהם?

אנשים עשויים לחזור לקשר פוגעני מסיבות רגשיות ומעשיות שמשתלבות זו בזו.

לפעמים מדובר באהבה ובגעגוע. לפעמים בתקווה שבן או בת הזוג ישתנו. במקרים אחרים יש פחד, איומים, תלות כלכלית, ילדים משותפים, בידוד חברתי או קושי לבנות חיים עצמאיים.

לעיתים הקשר כולל תקופות של פגיעה לצד רגעים של חום, פיוס וקרבה. המעברים האלה יכולים להקשות על ההתרחקות ולחזק את התקווה שהפעם הדברים באמת ישתנו.

החזרה לקשר אינה הוכחה לכך שהפגיעה לא הייתה חמורה. היא גם אינה אומרת שהאדם שנפגע רצה בפגיעה או אחראי לה.

כדי להבין את המורכבות, כדאי להתחיל במה שמכונה מעגל האלימות.


מהו מעגל האלימות בזוגיות?

מעגל האלימות הוא מודל המתאר דפוס שיכול להופיע בחלק ממערכות היחסים הפוגעניות: מתח שמתגבר, אירוע פוגעני, ניסיון לפיוס ותקופה של רגיעה יחסית.

המודל יכול לעזור להבין מדוע קשה לזהות את התמונה המלאה כשבתוך הקשר יש גם רגעים טובים.


שלב ראשון: המתח מתחיל להצטבר

משהו באווירה משתנה.

בן הזוג נעשה ביקורתי יותר.

בת הזוג מגיבה בכעס לדברים קטנים.

יש תחושה שצריך להיזהר במילים, בתגובות ובהחלטות.

אולי את מתחילה לשאול את עצמך:

מה עשיתי לא בסדר?

איך אפשר למנוע את הריב הבא?

בשלב הזה אדם עשוי להתאים את ההתנהגות שלו כדי לשמור על השקט.


שלב שני: מתרחשת פגיעה

המתח מתבטא בהתנהגות פוגענית.

זו יכולה להיות השפלה, צעקות, איומים, הפחדה, מעקב, שליטה כלכלית או פגיעה פיזית או מינית.

לפעמים בן או בת הזוג מאשימים את האדם שנפגע:

״תראי למה גרמת לי.״

״אם לא היית מתנהגת ככה, זה לא היה קורה.״

אבל האחריות לפגיעה נמצאת אצל מי שבוחר לפגוע.


שלב שלישי: מגיעים הפיוס וההבטחות

אחרי הפגיעה עשוי להגיע שינוי חד.

התנצלות.

פרחים.

שיחה מרגשת.

הבטחה להתחיל טיפול.

או משפט כמו:

״אני לא יודע מה נכנס בי. את יודעת שאני אוהב אותך.״

זה יכול להיות רגע מבלבל מאוד.

כי האדם שפגע הוא גם האדם שמציע עכשיו נחמה, קרבה ותקווה.


שלב רביעי: תקופה של רגיעה

למשך זמן מסוים הדברים נראים אחרת.

יש פחות ויכוחים.

יותר תשומת לב.

אולי אפילו תחושה שהקשר חזר להיות כמו בהתחלה.

ואז, אם ההתנהגות הפוגענית אינה משתנה, הדפוס עלול לחזור.


האם כל מערכת יחסים פוגענית מתנהלת במעגל כזה?

לא.

חשוב להבין שמעגל האלימות הוא מודל אפשרי, ולא תיאור מחייב של כל קשר פוגעני.

יש מערכות יחסים שבהן אין התנצלות או תקופת פיוס. יש כאלה שבהן הפגיעה מתרחשת באופן בלתי צפוי, ויש מצבים שבהם השליטה מתמשכת גם בלי אירועים דרמטיים.

לכן לא צריך לזהות את כל שלבי המעגל כדי להתייחס להתנהגות פוגענית ברצינות.


גם אם אין פרחים אחרי הפגיעה, וגם אם אין רגע ברור שבו הכול מתפוצץ, עדיין יכולה להתקיים אלימות.


מהי התקשרות טראומטית (Trauma Bonding)?

התקשרות טראומטית היא מושג המתאר קשר רגשי חזק שעלול להתפתח בתוך מערכת יחסים שבה קיימים פגיעה, חוסר איזון בכוח ולעיתים גם תקופות של קרבה, הקלה או פיוס.

המונח אינו מתייחס לשני אנשים שפשוט עברו יחד חוויה קשה.

הוא מתייחס לדינמיקה שבה הקשר עם האדם שפוגע עשוי להתחזק דווקא בתוך מציאות של פחד, חוסר ודאות ותלות.


לדוגמה:

אישה חווה במשך ימים ביקורת, האשמות וריחוק.

ואז בן הזוג מחבק אותה, מתנצל ואומר לה שהיא האדם החשוב ביותר בחייו.

ההקלה שהיא מרגישה עצומה.

לא רק מפני שהרגע נעים, אלא גם מפני שהמתח שהיה קודם פחת.

עם הזמן היא עלולה להתחיל לחכות לרגעי הקרבה האלה ולהיאחז בהם כהוכחה לכך שהקשר יכול להיות טוב.


למה דווקא הרגעים הטובים מקשים על ההתרחקות?

כי הם לא בהכרח מזויפים בעיני האדם שחווה אותם.

יכול להיות שהיו בקשר רגעים של אהבה, אינטימיות, תמיכה וצחוק.

הזיכרונות האלה אמיתיים.

אבל הם אינם מבטלים את הפגיעה.

הקושי נוצר כשאנחנו מנסים להכריע איזו מהגרסאות של הקשר היא הגרסה האמיתית.

האם זו מערכת היחסים שבה אני מרגישה אהובה?

או זו שבה אני מפחדת להביע את דעתי?

לפעמים התשובה היא ששני סוגי החוויות התקיימו באותו קשר.


רגעים טובים אינם הוכחה לכך שהקשר בטוח. כדי להעריך את הקשר צריך להסתכל על הדפוס כולו.


חשוב גם לא להשתמש במושג התקשרות טראומטית כאבחנה אוטומטית. לא כל געגוע, אהבה או חזרה לאדם שפגע מעידים על התקשרות טראומטית.


למה אני מתגעגעת למי שפגע בי?

לפעמים הגעגוע עצמו גורם לבלבול.

את זוכרת כמה נפגעת.

יודעת למה רצית להתרחק.

ובכל זאת, את מתגעגעת לקול שלו, לשיחות, לחיבוק או לתחושה שהייתה בתחילת הקשר.


ואז מגיעה מחשבה:

״אולי אם אני מתגעגעת כל כך, זה אומר שעשיתי טעות כשעזבתי.״

אבל געגוע אינו בהכרח סימן שהקשר היה נכון עבורך.

אפשר להתגעגע לאדם ולזכור שפגע בך.

אפשר לאהוב מישהו ולא להרגיש בטוחים לידו.

אפשר להתאבל על קשר שהסתיים, גם כשהסיום היה נחוץ.


לפעמים אנחנו מתגעגעים גם לעתיד שדמיינו

לא רק לאדם עצמו.

אולי רציתם להקים משפחה.

אולי בניתם בית.

אולי דמיינת שתזדקנו יחד.

כשקשר מסתיים, אנחנו לא תמיד נפרדים רק ממה שהיה.

אנחנו נפרדים גם ממה שקיווינו שיהיה.

ולפעמים דווקא האובדן הזה הוא אחד הדברים שהכי קשה לשחרר.


למה ההבטחה ״הפעם אני אשתנה״ כל כך חזקה?

כי היא נוגעת בדיוק במקום שבו עדיין קיימת תקווה.

אולי כבר היו שיחות רבות.

אולי בן הזוג הבטיח שלא ירים שוב את הקול.

אולי בת הזוג אמרה שתפסיק לבדוק את הטלפון שלך.

ואולי הפעם נשמעת הבטחה אחרת:

״אני מתחיל טיפול.״

״הבנתי שאני צריך עזרה.״

״אני לא רוצה לאבד אותך.״

האפשרות לשינוי יכולה לעורר תקווה אמיתית.

אבל חשוב להבחין בין הבטחה לבין שינוי בהתנהגות.


איך מבדילים בין הבטחה לשינוי משמעותי?

הבטחה מתמקדת במה שאדם אומר שיעשה.

שינוי משמעותי נבחן בהתנהגות לאורך זמן.

כדאי לשים לב לשאלות כמו:

  • האם האדם לוקח אחריות על הפגיעה בלי להאשים אותי?

  • האם הוא מכיר בהתנהגות הפוגענית גם כשאני לא מסכימה לחזור?

  • האם הוא מכבד את הגבולות וההחלטות שלי?

  • האם חל שינוי עקבי בהתנהגות, ולא רק בתקופה שבה הוא חושש לאבד את הקשר?

  • האם הוא פונה לעזרה מקצועית מתאימה מתוך אחריות אישית, ולא כתנאי שאחזור אליו?


גם תשובות חיוביות אינן מבטיחות שהקשר בטוח או שהפגיעה לא תחזור.

שינוי אינו נמדד בעוצמת ההתנצלות, אלא באחריות ובהתנהגות לאורך זמן.

ואין חובה להישאר בקשר או לחזור אליו כדי לבדוק אם אדם אחר מסוגל להשתנות.


למה קשה לעזוב קשר פוגעני גם כשאין אהבה?

לא כל מי שנשאר או חוזר עושה זאת מתוך געגוע.

לפעמים הסיבות מעשיות מאוד.


תלות כלכלית

אולי אין חשבון בנק עצמאי.

אולי בן או בת הזוג שולטים בהכנסות.

אולי האדם הפסיק לעבוד במשך שנים.

כשאין גישה לכסף או למקום מגורים בטוח, פרידה יכולה להיראות בלתי אפשרית.


ילדים משותפים

החשש להשפעה על הילדים, להסדרי שהות, לסכסוך משפטי או לאיומים הקשורים לילדים עלול להקשות מאוד על קבלת החלטה.


פחד מתגובה או מהסלמה

לפעמים בן או בת הזוג מאיימים לפגוע בעצמם, באדם שנפגע, בילדים או באנשים קרובים.

במצבים כאלה החזרה לקשר עשויה להיות קשורה לניסיון להימנע מסכנה, ולא לרצון לחדש את הזוגיות.


בידוד חברתי

כאשר אדם התרחק בהדרגה מחברים וממשפחה, הוא עלול להרגיש שאין לו למי לפנות.


פגיעה בביטחון העצמי

ביקורת והשפלה מתמשכות עלולות לערער את האמון של אדם ביכולת שלו להסתדר לבד.


לחץ מהסביבה

לפעמים הסביבה מעודדת לשמור על המשפחה, לסלוח או לתת הזדמנות נוספת, בלי להבין את מלוא המצב.

כל אלה ממחישים מדוע השאלה "למה היא לא פשוט עוזבת?" מחמיצה חלק גדול מהמציאות.


לפעמים האדם יודע בדיוק מה הוא רוצה, אבל עדיין אין לו תנאים בטוחים לממש את הבחירה הזאת.


האם חזרה לקשר פוגעני אומרת שנכשלתי?

לא.

אנשים עשויים להיפרד ולחזור יותר מפעם אחת.

לפעמים הם מנסים לעזוב לפני שיש להם תמיכה מספקת.

לפעמים הם מקווים שהקשר ישתנה.

ולפעמים הם חוזרים מתוך פחד, תלות או נסיבות שאינן בשליטתם המלאה.

החזרה אינה מוחקת את ההבנה שכבר נוצרה.

היא גם אינה מבטלת את הצורך בביטחון ובתמיכה.


במקום לשאול ״איך שוב עשיתי את אותה טעות?״, אפשר לשאול:

מה היה קשה במיוחד כשהתרחקתי?

איזו תמיכה הייתה חסרה לי?

מה גרם לי להרגיש שאין לי אפשרות אחרת?

מה יכול לעזור לי להיות בטוחה יותר עכשיו?

אלה שאלות שיכולות לפתוח אפשרויות, במקום להוסיף עוד שכבה של אשמה.


איך אפשר להתמודד עם הרצון לחזור לקשר פוגעני?

אם את מרגישה דחף לחזור, לא חייבים לקבל החלטה באותו רגע.

אפשר לנסות להבין מה עומד מאחורי הרצון ומה יכול לעזור לך להתמודד איתו בבטחה.


1. להבחין בין געגוע לבין תחושת ביטחון

אפשר לשאול:

למה אני מתגעגעת כרגע?

לרגעים הטובים?

לקרבה?

לתחושת המשפחה?

או אולי להקלה שהרגשתי כשהמריבות הסתיימו?

ואז לשאול שאלה נוספת:

האם לצד הדברים שאני מתגעגעת אליהם הרגשתי גם בטוחה, מכובדת וחופשייה להיות עצמי?

שתי התשובות יכולות להתקיים יחד.


2. להסתכל על הדפוס ולא רק על ההודעה האחרונה

הודעת התנצלות יכולה להיות מרגשת.

אבל היא לא מספרת את כל סיפור הקשר.

נסי לחשוב על ההתנהגות לאורך זמן.

מה קרה אחרי הבטחות קודמות?

מה השתנה בפועל?

איך הרגשת רוב הזמן בתוך הקשר?

אם בטוח עבורך לעשות זאת, אפשר לשוחח על השאלות האלה עם אדם שאת סומכת עליו.


3. לזהות מה את צריכה כרגע

לפעמים הדחף לחזור קשור לבדידות.

לפעמים לפחד כלכלי.

לפעמים לצורך בנחמה או בתחושת שייכות.

לכל צורך כזה עשוי להיות מענה אחר.

אם חסרה תמיכה רגשית, אפשר לפנות לאדם בטוח או לאשת מקצוע.

אם יש קושי כלכלי, אפשר לברר זכויות ואפשרויות סיוע.

אם קיים פחד מפגיעה, חשוב לפנות לגורם המתמחה באלימות במשפחה.

המטרה אינה להתעלם מהצורך, אלא למצוא דרך בטוחה יותר לתת לו מענה.


4. לא להישאר לבד עם ההחלטה

לפעמים שיחה אחת יכולה לעזור לעשות סדר.

לא כדי שמישהו יחליט עבורך.

אלא כדי שתוכלי לשמוע את עצמך, לקבל מידע ולבחון אפשרויות.


5. להיזהר מצעדים שעלולים לעורר הסלמה

במערכת יחסים שיש בה מעקב, איומים או שליטה, הפסקת קשר פתאומית, חסימה ברשתות, שינוי סיסמאות או הודעה על פרידה עלולים לעיתים להגדיל את הסיכון.

אין המלצה אחת שמתאימה לכולם.

אם יש חשש לביטחון שלך, כדאי לבנות תוכנית בטיחות אישית עם גורם מקצועי לפני נקיטת צעדים משמעותיים.


6. לזכור שאפשר לבקש עזרה גם בלי החלטה סופית

לא צריך להבטיח שלא תחזרי.

לא צריך לדעת אם את רוצה להיפרד.

ולא צריך להוכיח שהמצב מספיק חמור.

אפשר לפנות לקבלת מידע ותמיכה גם כשאת עדיין מתלבטת.


איך מזהים אם הקשר באמת משתנה או שאותו דפוס חוזר?

לפעמים אחרי פרידה או משבר נראה שהכול השתנה.

בן או בת הזוג קשובים יותר.

מתנצלים.

מבטיחים.

אולי אפילו מדברים על עתיד משותף.

כדי להבין אם מדובר בשינוי, חשוב להסתכל מעבר לתקופת הפיוס.


למשל:

בדפוס חוזר: אחרי התפרצות מגיעה התנצלות, אבל בהמשך חוזרים האיומים, הביקורת או השליטה.

בשינוי התנהגותי משמעותי: האדם מכיר בפגיעה, לוקח עליה אחריות, מפסיק להצדיק אותה ופועל באופן עקבי לשינוי לאורך זמן.

ועדיין, גם שינוי שנראה חיובי אינו מחייב את האדם שנפגע לחדש את הקשר.

השאלה אינה רק אם הצד השני רוצה להשתנות.

השאלה היא גם מה בטוח ונכון עבור האדם שחווה את הפגיעה.


איך אפשר לעזור למישהי או למישהו שחוזרים שוב ושוב לקשר פוגעני?

לפעמים קשה לעמוד מהצד.

את רואה חברה שנפגעה.

היא בוכה, מספרת, מחליטה לעזוב.

ואז חוזרת.

את מתוסכלת.

אולי את אפילו רוצה לומר לה:

״אבל כבר דיברנו על זה. למה את עושה את זה לעצמך?״

אלא שהמשפט הזה עלול להעמיק את הבושה ואת הבידוד.


מה כדאי לעשות במקום?

להקשיב בלי לשפוט.

אפשר לומר:

״אני רואה כמה זה מורכב עבורך. אני כאן אם תרצי לדבר.״


לא לדרוש החלטה מיידית.

אפשר לעזור לאדם לבחון אפשרויות, בלי להציב תנאי של פרידה כדי לקבל תמיכה.


להתמקד בביטחון.

לשאול:

״את מרגישה בטוחה כרגע?״

״יש משהו שיכול לעזור לך להיות בטוחה יותר?״


להציע עזרה מעשית שמתאימה למצב.

למשל, לסייע במציאת גורמי תמיכה, להתלוות לפגישה מקצועית אם האדם רוצה בכך, או לעזור לברר מידע על זכויות.


לא לפנות בעצמכם לבן או בת הזוג הפוגעים.

עימות ישיר עלול לסכן את האדם שאתם מנסים לעזור לו.


להמשיך להיות כתובת בטוחה גם אם האדם חזר לקשר.

לפעמים עצם הידיעה שיש למי לפנות היא חלק חשוב מהאפשרות לבקש עזרה בעתיד.


ומה לגבי הילדים כשאחד ההורים חוזר לקשר פוגעני?

כאשר יש ילדים משותפים, ההחלטות מורכבות עוד יותר.

הורה עשוי לחשוש מפגיעה בשגרת הילדים, מהשלכות כלכליות או מאיומים הקשורים לקשר עם ההורה האחר.

חשוב להבין שילדים יכולים להיות מושפעים מאלימות בבית גם כשהם אינם נפגעים ישירות.

אבל אין בכך סיבה להאשים את ההורה שנפגע.

האחריות להתנהגות האלימה נמצאת אצל מי שמפעיל אותה.

כאשר יש ילדים וחשש לאלימות, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי שמביא בחשבון את ביטחונם, את צרכיהם ואת האפשרויות המשפטיות והמשפחתיות הרלוונטיות.


שאלות נפוצות על חזרה לקשר רעיל ומעגל האלימות

למה אני חוזרת לאקס שפגע בי?

חזרה לאדם שפגע בך יכולה להיות קשורה לאהבה, געגוע, תקווה לשינוי, פחד, תלות כלכלית או התקשרות שנוצרה בתוך דינמיקה פוגענית. לא תמיד יש סיבה אחת, והחזרה אינה אומרת שהפגיעה לא הייתה אמיתית.


מה ההבדל בין אהבה להתקשרות טראומטית?

אהבה יכולה להתקיים בתוך קשר שיש בו כבוד, ביטחון ועצמאות. התקשרות טראומטית מתארת קשר רגשי שעלול להתחזק בתוך דינמיקה של פגיעה, חוסר איזון בכוח ולעיתים פיוס והקלה. אי אפשר לקבוע על סמך געגוע בלבד שמדובר בהתקשרות טראומטית.


האם מעגל האלימות קיים בכל מערכת יחסים פוגענית?

לא. בחלק מהקשרים יש דפוס של מתח, פגיעה, פיוס ורגיעה, ובאחרים הפגיעה מתמשכת או בלתי צפויה. היעדר פיוס אינו שולל אלימות.


למה אני מתגעגעת למי שהתעלל בי?

אפשר להתגעגע לרגעים הטובים, לקרבה, לתקווה שהקשר ישתנה או לעתיד שדמיינת. געגוע אינו הוכחה שהקשר היה בטוח או שהפרידה הייתה טעות.


האם אדם שפוגע בבן או בת הזוג יכול להשתנות?

שינוי אפשרי, אבל הבטחות והתנצלויות אינן מספיקות כדי להוכיח אותו. יש חשיבות ללקיחת אחריות, להפסקת ההתנהגות הפוגענית, לעזרה מקצועית מתאימה ולשינוי עקבי לאורך זמן. גם אם אדם משתנה, אין חובה לחזור אליו.


איך מפסיקים לחזור למערכת יחסים רעילה?

אין פתרון אחד שמתאים לכולם. אפשר להתחיל בזיהוי הסיבות שמקשות על ההתרחקות, בבניית רשת תמיכה, בבירור זכויות ובתכנון בטיחות מותאם. כשקיימים איומים או שליטה, מומלץ להיעזר בגורם מקצועי ולא לנקוט צעדים שעלולים להוביל להסלמה.


האם חזרה לקשר פוגעני אומרת שאני בוחרת באלימות?

לא. חזרה לקשר יכולה להתרחש תחת פחד, לחץ, תלות, תקווה או נסיבות מורכבות. האחריות לאלימות נשארת אצל מי שפוגע.


איך עוזרים לחברה שחוזרת לבן זוג אלים?

מקשיבים בלי לשפוט, לא מציבים אולטימטום, בודקים מה יעזור לה להיות בטוחה יותר ומציעים מידע על גורמי סיוע. חשוב להימנע מעימות עם בן הזוג ולכבד את ההחלטות והקצב שלה, תוך התייחסות רצינית למצבי סכנה.


איפה אפשר לקבל עזרה בישראל?

אם אתם חווים אלימות רגשית, פיזית, מינית או כלכלית, איומים או שליטה בתוך מערכת יחסים, אפשר לקבל מידע ותמיכה גם אם עדיין לא החלטתם אם להישאר או לעזוב.

מוקד משרד הרווחה והביטחון החברתי - 118: מידע, הכוונה וסיוע ראשוני, ללא תשלום.

פנייה שקטה בהודעת טקסט - 050-2270118: אפשרות לפנייה כשלא ניתן לשוחח בבטחה.

משטרת ישראל - 100: במצב של סכנה מיידית.


אם קיים חשש שבן או בת הזוג עוקבים אחר הטלפון, ההודעות או היסטוריית הגלישה, כדאי לשקול פנייה ממכשיר בטוח ולהתייעץ לגבי דרכי תקשורת שאינן מסכנות אתכם.



אולי השאלה היא לא למה חזרת, אלא מה את צריכה כדי שתהיה לך אפשרות לבחור

בחודש המודעות למאבק באלימות במשפחה, אנחנו מדברים הרבה על סימני האזהרה.

על מהי אלימות.

על איך מזהים אותה.

ועל החשיבות של יציאה ממערכת יחסים פוגענית.

אבל חשוב שנדבר גם על מה שקורה אחרי שאדם מזהה את הפגיעה.

על הגעגוע.

על התקווה.

על הפחד.

על התלות.

על הרגע שבו הוא כמעט מצליח להתרחק, ואז משהו מחזיר אותו.

כי להבין שמערכת יחסים פוגעת בנו לא תמיד אומר שיש לנו כבר את התנאים הרגשיים, הכלכליים והמעשיים לצאת ממנה בבטחה.


ולכן, במקום לשאול אדם שחזר לקשר פוגעני:

״למה שוב חזרת?״

אולי כדאי לשאול:

״מה היה לך קשה כשהיית בחוץ?״

״מה חסר לך כדי להרגיש בטוחה יותר?״

״איך אפשר לעזור לך?״


הדרך החוצה אינה תמיד קו ישר. והחזרה לקשר אינה מוחקת את הזכות שלך לביטחון, לכבוד ולעתיד אחר.


לא צריך לעבור את הדרך הזאת לבד

ב״הקול שלך - הבית לשינוי״ אנחנו מאמינים שהבנה היא חלק חשוב מהיכולת ליצור שינוי.

באפליקציה שלנו תמצאו את מסע "הקול שלך", מאמרים, כלים, קהילה ותכנים מקצועיים שעוסקים בזיהוי דפוסים פוגעניים, תכנון, קבלת החלטות, יציאה מקשר רעיל, ריפוי והחלמה.

רוב אזורי האפליקציה פתוחים ללא תשלום, לצד מרחב המומחים וההרצאות והסדנאות שבתשלום.


הורידו את האפליקציה:



המאמר מנוסח בחלקו בלשון נקבה מטעמי נוחות, אך מתייחס לכל המגדרים.


המאמר נועד למידע ולהרחבת הידע, ואינו מהווה אבחון או תחליף לייעוץ מקצועי, משפטי או להערכת סיכון אישית. במקרה של אלימות, איומים או חשש להסלמה, מומלץ לפנות לגורמי סיוע מתאימים.

תגובות

דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים

הוספת דירוג
bottom of page