״היא לא אוהבת את החברים שלי״: מתי זה עניין של התאמה ומתי זו כבר שליטה בזוגיות

בכל קשר זוגי יש מפגש גם עם האנשים שמסביב.

חברים. משפחה. המעגל שהכיר אותך לפני הקשר.

ולפעמים בת הזוג לא מתחברת לכולם.

זה יכול לקרות.

לא כל חיבור חברתי חייב להיות טבעי.

אבל יש הבדל חשוב בין חוסר חיבור - לבין מצב שבו הקשר מתחיל לצמצם את העולם שלך.

הרבה שואלות ושואלים: מתי זה נורמלי שבן או בת הזוג לא אוהבים את החברים שלי - ומתי זה כבר סימן לשליטה?

מתי זה עדיין חלק טבעי מהחיים

כשמדובר בהעדפה אישית.

היא פחות נהנית מחברים מסוימים. מרגישה לא בנוח במפגשים מסוימים.

אבל עדיין יש מקום לבחירות שלך.

אין ניסיון לשנות או לצמצם את הקשרים שלך.

מתי כדאי לעצור ולשים לב

כשהתגובות מתחילות להפוך ללחץ:

• ״למה אתה צריך להיפגש איתם?״

• ״הם משפיעים עליך לרעה״

• ״אני לא מבינה למה הם כל כך חשובים לך״

וכשאחרי מפגשים מגיעים:

• כעס

• שתיקות

• תחושת אשמה

ולאט לאט - כדי לשמור על שקט, את מוצאת את עצמך מתרחקת.

למה זה כל כך משמעותי

כי חברים הם לא רק בילוי.

הם חלק מהזהות שלך. מההיסטוריה שלך. ממי שאת מחוץ לקשר.

וכשמעגלים כאלה מצטמצמים - לפעמים מצטמצם גם מרחב הנשימה שלך.

חשוב גם לראות את התמונה המלאה

כדאי לשאול:

• האם יש סיבה אמיתית לקושי שלה?

• האם יש דינמיקות שמקשות עליה?

• או שהקושי מופיע בעיקר סביב זה שיש לך עולם שלא תלוי רק בקשר?

שאלה לעצור איתה רגע

בתוך הקשר הזה - העולם שלך מתרחב או מצטמצם?

לסיכום

מערכת יחסים בריאה יוצרת קרבה - בלי לדרוש ויתור על מי שאת.

אם כדי לשמור על שקט בקשר את מוצאת את עצמך מתרחקת יותר ויותר מהאנשים שמחברים אותך לעצמך, כדאי לעצור ולשים לב למה קורה.

אם המאמר הזה פגש מקום מוכר, בפורטל מחכים עוד תכנים שיכולים לעזור להבין דינמיקות מורכבות ולעשות סדר בתוך מה שאת מרגישה.

*הכתוב כאן מנוסח בלשון נקבה, אבל מתייחס כמובן לכל המגדרים.