אלימות מילולית כלפי גברים: כשמילים פוגעות גם במקום שאף אחד לא רואה
איך אלימות מילולית משפיעה על גברים מבפנים
כשמדברים על אלימות מילולית בתוך מערכות יחסים, לא תמיד מדברים על גברים.
יש הנחה שגבר אמור לספוג.
לא להיעלב.
להחליק.
אבל מילים פוגעות - גם בגברים.
וגם כשהפגיעה לא נראית מבחוץ, היא יכולה להישאר עמוק בפנים.
הרבה שואלות ושואלים: איך נראית אלימות מילולית כלפי גברים? ולמה קשה לזהות אותה?
איך אלימות מילולית יכולה להיראות כלפי גברים
זלזול מתמשך
הערות שמקטינות אותך, לעג על מה שאתה מרגיש, על הרגישות או הפגיעות שלך.
ביקורת קבועה
על הפרנסה, על התפקוד, על ההצלחה שלך.
השפלות
בפרטי או מול אחרים, אמירות שפוגעות בגבריות שלך, במסוגלות ובערך שלך.
ביטול רגשי
אמירות כמו:
תפסיק לעשות עניין
תתבגר
מה אתה נעלב
למה זה כל כך מבלבל?
כי הרבה גברים למדו עם השנים לחבר כאב לחולשה.
ולכן במקום לעצור ולהגיד ״נפגעתי״, הרבה פעמים פשוט שותקים.
מתרחקים.
נסגרים.
איך זה משפיע מבפנים
שחיקה בביטחון העצמי
תחושת כישלון
כעס שמסתיר כאב
ריחוק רגשי
עייפות נפשית
פחות רצון לדבר
מתי כדאי לעצור ולשים לב
כשאת יוצאת משיחות בתחושת הקטנה
כשקשה להביא את עצמך כמו שאת/ה
כשאין מקום גם למה שכואב
כשיש שתיקה - לא כי אין מה להגיד, אלא כי אין כוח להיפגע שוב
💭 שאלה לעצור איתה רגע
כשאת בתוך הקשר - האם יש מקום גם לפגיעות?
או שנשאר בעיקר המקום להחזיק הכול לבד?
האם זה אומר שהקשר פוגעני?
לא כל ביקורת היא אלימות.
אבל אם מילים בתוך הקשר שוחקות את הערך העצמי, מקטינות, או גורמות להיסגר -זה משהו ששווה לעצור ולהתבונן בו.
לסיכום
מערכת יחסים בריאה אמורה לאפשר מקום לכאב של שני הצדדים.
גם כשמדובר בגברים.
אם אין מקום לפגיעות -הקשר עצמו הופך למקום שלא בטוח להיות בו.
אם המאמר הזה פגש מקום מוכר, בפורטל מחכים תכנים שיכולים לעזור להבין דינמיקות מורכבות, ולעשות סדר בתוך הבלבול.
הכתוב כאן מנוסח בלשון נקבה, אבל מתייחס כמובן לכל המגדרים.
תגובות