למה בכל ויכוח אני מרגישה שאני אשמה? ואיך מזהים דינמיקה רעילה

סימנים לדינמיקה שבה את תמיד יוצאת אשמה

יש רגע כזה בתוך ויכוח זוגי שבו התחלת מלדבר על משהו שפגע בך -אבל איכשהו, בסוף השיחה את זו שמתנצלת.

רצית להסביר.לומר שכאב לך.לשים גבול.

אבל במקום להרגיש שמקשיבים לך,השיחה זזה למקום אחר.

הרבה שואלות את עצמן: למה בכל ויכוח אני יוצאת אשמה? ואיך זה קשור לדינמיקה רעילה?

מנגנונים נפוצים בתוך ויכוחים כאלה

היפוך אחריות

במקום להתמודד עם הפגיעה,האחריות חוזרת אלייך.

נפגעת ממשהו שנאמר,אבל מסבירים שזה קרה בגלל איך שאמרת את זה.

הסטת נושא

התחלת לדבר על מה שכאב לך -ופתאום השיחה עוסקת רק בטעויות שלך.

הקטנת הרגש שלך

אומרים לך שאת מגזימה.נפגעת מכל דבר. עושה עניין.

יצירת אשמה

אחרי השיחה,את כבר פחות מחוברת למה שהרגשת -ויותר עסוקה בלהרגיע.

למה זה כל כך מבלבל?

כי כשזה קורה שוב ושוב,קשה להחזיק את נקודת המבט שלך.

את מתחילה לשאול:

• אולי באמת לא הייתי צריכה להגיד את זה ככה

• אולי אני זו שהסלמתי

• אולי אני לוקחת קשה מדי

ולאט לאט,הביטחון במה שאת מרגישה נשחק.

סימנים שכדאי לשים לב אליהם

• את יוצאת משיחות מותשת

• שוכחת מה רצית להגיד מלכתחילה

• מתנצלת למרות שנפגעת

• מתקשה להחזיק את המקום שלך בתוך השיחה

💭 שאלה לעצור איתה רגע

כשאת נכנסת לשיחה כדי לדבר על משהו שכאב לך -האם יש מקום גם לרגש שלך?

או שאת מהר מאוד עסוקה בלהגן על עצמך?

האם זה אומר שהקשר רעיל?

לא כל ויכוח הוא דינמיקה רעילה.

אבל אם שוב ושוב אין מקום לרגש שלך,והשיחה מסתיימת בזה שאת הבעיה -זה משהו ששווה לעצור ולהתבונן בו.

לסיכום

מערכת יחסים בריאה מאפשרת מקום לכאב של שני הצדדים.

אם בכל פעם שאת מנסה לדבר על עצמך את מוצאת את עצמך מתנצלת -יכול להיות שהדינמיקה עצמה היא מה שצריך להבין.

לפעמים, להבין איך השיחה זזה,זו תחילת הדרך להחזיר לעצמך את הקול.

אם גם את מזהה את עצמך בתוך זה,בפורטל מחכים תכנים שיעזרו להבין דינמיקות מורכבות ולעשות סדר בתוך הבלבול.

הכתוב כאן מנוסח בלשון נקבה, אבל מתייחס כמובן לכל המגדרים.

*הכתוב כאן מנוסח בלשון נקבה, אבל מתייחס כמובן לכל המגדרים.