top of page
הגלריה - מסע לעומק הנפש
בקשנו מהקהילה שלנו ליצור ציורים בנושא אלימות במשפחה ומערכות יחסים רעילות מוזמנים ומוזמנות לשלוח לנו מהיצירות שלכם
ולעיין בגלריה הוירטואלית שלנו, לחצו על התמונה על מנת להגדילה

גן של שושנים
אנשים נוטים לחשוב שאחרי מערכת יחסים רעילה זה נגמר. אבל זה לא נגמר: הפגיעה מחלחלת לעורקים, לעצמות, ושם היא נשארת. נדרש זמן רב לרפא את עצמנו ולעקור את הכול מהשורש.
הציור הזה מתאר את ההרגשה המדויקת שהייתה לי עם הנרקיסיסט שהתעלל בי במשך עשר שנים. הוא מרגיש כמו צמח מטפס שזרע בי זרעים, הצמיח שורשים וצמח על עמוד השדרה שלי.
אני חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין, לשחרר, ולהתחיל את תהליך הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך.
הציור הזה מתאר את ההרגשה המדויקת שהייתה לי עם הנרקיסיסט שהתעלל בי במשך עשר שנים. הוא מרגיש כמו צמח מטפס שזרע בי זרעים, הצמיח שורשים וצמח על עמוד השדרה שלי.
אני חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין, לשחרר, ולהתחיל את תהליך הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך.
המצולות השחורים
התקופה שבה הבנתי סוף סוף את מצבי הייתה אחת התקופות הקשות בחיי. אני זוכרת שבדמיוני חוויתי תחושת חנק ממשית; הרגשתי כאילו אני נאבקת כל הזמן להשאיר את הראש מעל המים. אני זוכרת שניסיתי להשתמש בכל כוחותיי האחרונים כדי לא לטבוע.


מחזיקה לך את התקווה
הייתה לי שיחה מאוד מעודדת עם חברה. סיפרתי לה על כל מה שעובר עליי ועל כמה אני כבר עייפה, והיא אמרה לי משפט שממש האיר לי את הדרך. היא אמרה: "אל תתייאשי. אני אחזיק לך את התקווה הזאת. את חייבת לשמור על החוזק הפנימי שלך, וזה בסדר גם לנוח לפעמים."
אם אני לא שם זה לא קיים
במשך כל השנים האלה, כמעט לא הסתכלתי על עצמי במראה.
יום אחד, נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי לעצמי: "וואו, מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי... וכמה זמן לא פגשתי את עצמי באמת במראה?" האמת היא שלא העזתי לראות מה נהיה ממני, ולא שמתי לב לסדקים שהחלו לשבור אותי מבפנים.
יום אחד, נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי לעצמי: "וואו, מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי... וכמה זמן לא פגשתי את עצמי באמת במראה?" האמת היא שלא העזתי לראות מה נהיה ממני, ולא שמתי לב לסדקים שהחלו לשבור אותי מבפנים.


הדרך החדשה
הציור הזה מתאר את היציאה לדרך. ציירתי אותו אחרי שהצלחתי לצאת מהבית. הרגשתי כל הזמן שהדרך שלי רק התחיל ואני צריכה לבנות את עצמי מחדש. ויש לי עוד הרבה סכנות ואתגרים בדרך. אבל העיקר שהשחר התחיל ואני בדרך הנכונה
המבוך
מערכת יחסים רעילה ונרקסיסטית מרגישה כמו הליכה במבוך. זה מעגל אלימות שלא נגמר עד ששוברים קירות כדי לצאת


כבלים של שקרים
בכל שלב בריפוי הרגשתי שאני מורידה ממני עוד כבל, עוד אמונה שלא הייתה אמיתית... זה לוקח זמן להתנתק מהכבלים האלה.
אהבה ללא גבולות
אהבה נרקסיסיטת אם בכלל קיים דבר כזה.. היא אהבה חונקת קיים גם אצל נשים וגם אצל גברים.


שוברת שתיקה
שלבי ההתפכחות גרמו לי להבין שהייתי עם מסכה של "הכל בסדר" הרבה זמן. דברתי את המילים שלו, האמנתי במחשבות שלו. היום אני כבר לא שם, אני אומרת את מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה ואני לא מפחדת יותר

גן של שושנים
אנשים חושבים שאחרי שיוצאים ממערכת יחסים רעילה זה נגמר.. זה לא נגמר כי נכנס לעורקים לעצמות, לוקח המון זמן לרפא את עצמנו ולעקור את הכל מהשורש. הציור מתאר את ההרגשה שהייתה לי עם הנרקסיסט שהתעלל בי במשך 10 שנים. כמו צמח מטפס שזרע בי זרעים, הצמיח שורשים וצמח על עמוד השדרה שלי.
חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין לשחרר ולהתחיל את הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך
חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין לשחרר ולהתחיל את הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך

המצולות השחורים
התקופה שבה הבנתי איפה אני נמצאת הייתה אחת התקופות הקשות בחיי. אני זוכרת שבדמיון שלי הרגשתי הרגשת חנק ממש. כאילו ניסיתי להשאיר כל הזמן את הראש מעל המיים. אני זוכרת שניסיתי להעזר בכל בכוחות האחרונים שנשארו לי כדי לא לטבועה

מחזיקה לך את התקווה
הייתה לי שיחה עם חברה שמאוד עזרה לי, והיא ניסתה לעודד אותי סיפרתי לה על מה עובר עלי וכמה אני כבר עייפה והיא אמרה לי משפט כזה שממש האיר לי - היא אמרה לי "אל תתיאשי אני אחזיק לך את התקווה הזאת. את חייבת לשמור על החוזק הפנימי שלך, וזה בסדר גם לנוח לפעמים"

אם אני לא שם זה לא קיים
במשך כל השנים האלה לא הסתכלתי כמעט על עצמי במראה.
יום אחד נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי ואו מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי.. וכמה זמן לא נפגשתי עם עצמי במראה. האמת היא
שלא העזתי לראות מה נהיה ממני ןלא שמתי לב לסדקים שהתחילו לשבור אותי מבפנים
יום אחד נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי ואו מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי.. וכמה זמן לא נפגשתי עם עצמי במראה. האמת היא
שלא העזתי לראות מה נהיה ממני ןלא שמתי לב לסדקים שהתחילו לשבור אותי מבפנים

הדרך החדשה
הציור הזה מתאר את היציאה לדרך. ציירתי אותו אחרי שהצלחתי לצאת מהבית. הרגשתי כל הזמן שהדרך שלי רק התחיל ואני צריכה לבנות את עצמי מחדש. ויש לי עוד הרבה סכנות ואתגרים בדרך. אבל העיקר שהשחר התחיל ואני בדרך הנכונה

המבוך
מערכת יחסים רעילה ונרקסיסטית מרגישה כמו הליכה במבוך. זה מעגל אלימות שלא נגמר עד ששוברים קירות כדי לצאת

כבלים של שקרים
הכל שלב בריפוי הרגשתי אני מורידה ממני עוד כבל, עוד אמונה שלא הייתה אמיתית... זה לוקח הזמן להתנתק מהכבלים האלה.

אהבה ללא גבולות
אהבה נרקסיסיטת אם בכלל קיים דבר כזה.. היא אהבה חונקת קיים גם אצל נשים וגם אצל גברים.

שוברת שתיקה
שלבי ההתפכחות גרמו לי להבין שהייתי עם מסכה של "הכל בסדר" הרבה זמן. דברתי את המילים שלו, האמנתי במחשבות שלו. היום אני כבר לא שם, אני אומרת מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה ואני לא מפחדת יותר
bottom of page
