top of page
הגלריה - מסע לעומק הנפש
בקשנו מהקהילה שלנו ליצור ציורים בנושא אלימות במשפחה ומערכות יחסים רעילות מוזמנים ומוזמנות לשלוח לנו מהיצירות שלכם
ולעיין בגלריה הוירטואלית שלנו, לחצו על התמונה על מנת להגדילה
גן של שושנים
אנשים נוטים לחשוב שאחרי מערכת יחסים רעילה זה נגמר. אבל זה לא נגמר: הפגיעה מחלחלת לעורקים, לעצמות, ושם היא נשארת. נדרש זמן רב לרפא את עצמנו ולעקור את הכול מהשורש.
הציור הזה מתאר את ההרגשה המדויקת שהייתה לי עם הנרקיסיסט שהתעלל בי במשך עשר שנים. הוא מרגיש כמו צמח מטפס שזרע בי זרעים, הצמיח שורשים וצמח על עמוד השדרה שלי.
אני חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין, לשחרר, ולהתחיל את תהליך הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך.
הציור הזה מתאר את ההרגשה המדויקת שהייתה לי עם הנרקיסיסט שהתעלל בי במשך עשר שנים. הוא מרגיש כמו צמח מטפס שזרע בי זרעים, הצמיח שורשים וצמח על עמוד השדרה שלי.
אני חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין, לשחרר, ולהתחיל את תהליך הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך.
המצולות השחורים
התקופה שבה הבנתי סוף סוף את מצבי הייתה אחת התקופות הקשות בחיי. אני זוכרת שבדמיוני חוויתי תחושת חנק ממשית; הרגשתי כאילו אני נאבקת כל הזמן להשאיר את הראש מעל המים. אני זוכרת שניסיתי להשתמש בכל כוחותיי האחרונים כדי לא לטבוע.
מחזיקה לך את התקווה
הייתה לי שיחה מאוד מעודדת עם חברה. סיפרתי לה על כל מה שעובר עליי ועל כמה אני כבר עייפה, והיא אמרה לי משפט שממש האיר לי את הדרך. היא אמרה: "אל תתייאשי. אני אחזיק לך את התקווה הזאת. את חייבת לשמור על החוזק הפנימי שלך, וזה בסדר גם לנוח לפעמים."
אם אני לא שם זה לא קיים
במשך כל השנים האלה, כמעט לא הסתכלתי על עצמי במראה.
יום אחד, נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי לעצמי: "וואו, מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי... וכמה זמן לא פגשתי את עצמי באמת במראה?" האמת היא שלא העזתי לראות מה נהיה ממני, ולא שמתי לב לסדקים שהחלו לשבור אותי מבפנים.
יום אחד, נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי לעצמי: "וואו, מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי... וכמה זמן לא פגשתי את עצמי באמת במראה?" האמת היא שלא העזתי לראות מה נהיה ממני, ולא שמתי לב לסדקים שהחלו לשבור אותי מבפנים.
גן של שושנים
אנשים חושבים שאחרי שיוצאים ממערכת יחסים רעילה זה נגמר.. זה לא נגמר כי נכנס לעורקים לעצמות, לוקח המון זמן לרפא את עצמנו ולעקור את הכל מהשורש. הציור מתאר את ההרגשה שהייתה לי עם הנרקסיסט שהתעלל בי במשך 10 שנים. כמו צמח מטפס שזרע בי זרעים, הצמיח שורשים וצמח על עמוד השדרה שלי.
חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין לשחרר ולהתחיל את הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך
חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין לשחרר ולהתחיל את הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך
המצולות השחורים
התקופה שבה הבנתי איפה אני נמצאת הייתה אחת התקופות הקשות בחיי. אני זוכרת שבדמיון שלי הרגשתי הרגשת חנק ממש. כאילו ניסיתי להשאיר כל הזמן את הראש מעל המיים. אני זוכרת שניסיתי להעזר בכל בכוחות האחרונים שנשארו לי כדי לא לטבועה
bottom of page